יום שלישי, 30 בנובמבר 2010

כן, סוכר משמין אך לא, לא בגלל הקלוריות



 השמנה היא עניין של עודף קלוריות פנימה על קלוריות החוצה, ככה אומרים המומחים. אבל הקביעה הזאת לא עוזרת להוריד משקל כי אם המסקנה היא שהאדם צריך לאכול פחות ממה שהוא רוצה לאכול אין סיכוי שהיא תיושם בטווח הארוך. אף אדם לא ימשיך לרעוב במשך שנים רק כדי לא להשמין. השאלה הנכונה היא מה גורם לעודף הזה? מדוע אנחנו מכניסים כמות גבוהה יותר של קלוריות לגוף מזו שאנחנו מוציאים לקיום היומיומי?

מבחינה אבולוציונית היה חשוב מאוד לאדם להיות במשקל "נכון".
מצד אחד השומן מהווה את מאגר האנרגיה העיקרי בגוף לצרכי חירום, כאשר הלקט והצייד מוגבלים. אדם ממוצע, לא שמן (20% שומן), מאחסן בגופו כ-130,000 קלוריות בצורת שומן. זה מספיק לדי הרבה ימים של הישרדות בתנאים של מחסור.
מצד שני אדם שמן מתנועע ביתר קושי, עובדה שעלולה לפגוע ביכולתו לצוד וללקט.
לכן מנגנון הברירה הטבעית דאג לכך ששרדו רק אלה שגופם היה בעל יכולת להיות תמיד במשקל הנכון. אגב זו לא תופעה יוצאת דופן בגוף. גם חום הגוף צריך להיות מיוצב ברמה מסוימת וכך עוד מאות אלמנטים אחרים בגוף.
לצורך העניין צויד הגוף בהורמונים של רעב ובהורמונים של שובע. ניקח לדוגמה את הורמון השובע – לפטין: תאי השומן מייצרים לפטין כאשר הם מתמלאים. במוח מתורגמת עליה ברמת הלפטין לתחושת שובע.

עכשיו לעניין הסוכר וההשמנה. אכן בסוכר יש הרבה קלוריות אך השפעתו על השמנה, מסתבר, מתבטאת גם ברמה ההורמונלית. בקיצור – סוכר, או יותר נכון מרכיב הפרוקטוזה בסוכר, גורם למוח לאבד רגישות ללפטין. הגוף שולח לפטין למוח אך המוח לא "שומע" וכך לא נוצרת תחושת השובע.
מחקרים מראים שאם אוכלים את מרכיב הגלוקוזה בלבד מתוך הסוכר (סוכר מורכב משני סוכרים – גלוקוזה ופרוקטוזה) תחושת הרעב יורדת אך לא כך הדבר אם אוכלים פרוקטוזה בלבד או סוכר רגיל.

העובדה שפרוקטוזה לא משקיטה רעב היא קריטית בחשיבותה לחיות האוכלות פירות. פירות (המכילים פרוקטוזה) זמינים בעיקר בסוף הקיץ. זוהי תקופה בה החיות מכינות עצמם לחורף על ידי צבירת שומן. התכונה הזו של מניעת שובע שהפירות מספקים על ידי הפרוקטוזה מאפשרת לחיות לאכול ולאכול ולצבור שומן.
לנו, שיכולים לצבור את השומן במקרר או במחסני החקלאים, יכולתה המופלאה של הפרוקטוזה לדכא שובע גורמת רק צרות – השמנת יתר למשל.

הפתרון הכי טוב הוא כמובן לא להתקרב לסוכר מכל סוג ובכל מקום שהוא אך אם להיות ראליים הגזירה הזו לא קלה. למי שעדיין רוצים מתוק טבעי ולא מזיק אני מציע לעבור לצריכת סוכר ענבים המכיל רק גלוקוזה. לא יודע למה קוראים לו כך למרות שבענבים יש הרבה פרוקטוזה אבל זה שמו והוא מיועד לכאורה לתינוקות. למה לא נותנים לתינוקות סוכר רגיל המכיל פרוקטוזה? אולי כי עיכול פרוקטוזה מטיל עול כבד על הכבד. 

הערה: לטובת הקיצור הפוסט הזה לא מדבר על נזקים אחרים לגוף מצריכת פרוקטוזה וכן לא על גורמים אחרים להשמנה אבל יש מאלה וגם מאלה.

שנהיה בריאים

מיקי

מקורות:

אין תגובות: