קיללת הפרעונים של פירמידת המזון

אני מת על עקומות. לעקומות יש עבר וכך יש להן תמיד סיפור לספר. אז הנה סיפור שמספרות מספר עקומות על האירועים הטרגיים הקשורים בפירמידה אחת גורלית.

ב-14 בינואר 1977 יצאה ועדת הקונגרס בראשותו של הסנטור ג'ורג' מקגוורן בפרסום בשם: "מטרות התזונה של ארצות הברית".

ההמלצות עוררו סערה של מתנגדים שאילצה את מקגוורן לפתוח מחדש את הנושא ולקיים בוועדה שמונה ישיבות נוספות על השתיים המקוריות. גם ישיבות אלה לא שינו את ההמלצות למרות שכמה מטובי חוקרי התזונה בארה"ב ובאנגליה שהופיעו בוועדה טענו שההמלצות הן טעות אחת גדולה.

ב-1980, אימץ משרד החקלאות האמריקאי את ההמלצות והחל להפיצם לאחר שמוסדות ממשל שונים כמו המוסד הלאומי לבריאות (NIH) סירבו לתת להם יד.

ראש האקדמיה הלאומית של ארה"ב למדעים באותה תקופה, מדען יהודי בשם פיליפ הנדלר שמומחיותו, במקרה, הייתה ביולוגיה של התזונה אמר  באחת מישיבות הוועדה: "באיזה זכות הממשלה הפדרלית מציעה לערב את העם האמריקאי כנבדקים בניסוי תזונתי עצום מימדים על סמך כל כך מעט עדויות מדעיות שהמלצות אלה יטיבו עמם?"

ההתנגדות לא עזרה, ההמלצות אושרו "כי מדענים יכולים לחכות לאינפורמציה מהימנה אך פוליטיקאים צריכים להחליט" וכך, תוך שימוש באיור תוצרת שבדיה דווקא, נולדה בארה"ב פירמידת המזון.

עברו שלושים שנה. בכל חמש שנים נערך תהליך של עדכון ההמלצות שהביא בסך הכל במצטבר להמלצה להגדיל את כמות הסיבים במזון (חיטה מלאה למשל) ותו לא.

אז בואו נבדוק מה מספרות העקומות. קודם כל נבדוק האם העם גילה משמעת ודבק בהמלצות?

צריכת החיטה לנפש עלתה (בכל העקומות הקו האדום הניצב מציין את שנת 1980)

צריכת ירקות לנפש עלתה (מצטער, משום מה הציר התחתון לא נראה בבלוג. הוא כן מופיע בתמונה המקורית)

צריכת הבשר האדום ירדה

צריכת חלב מלא ירדה וצריכת חלב רזה עלתה

צריכת שמנים רוויים ירדה וצריכת שמנים צמחיים עלתה

כן צריכת שמנים רוויים מן החי ירדה חדות.

לסיכום, נראה לי שהאזרחים האמריקאים יכולים לקבל ציון לא רע בצייתנות להמלצות הממשלה והתקציבים הגדולים שהופנו להחדרת ההמלצות לא הוצאו לשוא.

ועכשיו לתמורה לאגרה - לתוצאות:

התקפי לב

שיעור התקפי הלב כאבחון ראשוני עלה בשלושים שנה האחרונות פי 2.5 . כדאי גם לקחת בחשבון שמ-1987 מלווה השינוי התזונתי במסע אימים נגד כולסטרול ובעלייה מטאורית במכירות סטטינים ל-25 מיליארד דולר בשנה, הסכום הגדול ביותר שמוצא על קבוצת תרופות כלשהי. האם האפקטיביות של תרופה לא אמורה להתבטא בירידת מספר החולים? כאשר נתגלתה האנטיביוטיקה נעלמו השחפת ודלקת הריאות כגורמי מוות. מתי מכריזים על כשלון במקרה של הסטטינים? עלייה של פי 2.5 בשיעור התקפי הלב אינה מספיקה?

השמנת יתר

השמנת היתר קבלה מימדים של מגפה בארה"ב. אחוז האנשים עם השמנת יתר חמורה וחמורה מאוד (Obese, Extremely Obese) עלה מ-16% מהאוכלוסייה האמריקאית ל-40% מהאוכלוסייה. למעשה רק לרבע מהאוכלוסייה יש משקל הנחשב נורמלי. רבע מהאוכלוסייה נורמלית! 

סוכרת סוג 2

מאז פרסום פירמידת המזון עלה אחוז חולי הסוכרת מכלל האוכלוסיה פי שלושה! מה עוד אפשר לומר? באיזשהו שלב נגמרות המילים.

אבל אני חייב להשתמש במילים כדי לתאר את הקטסטרופה הנקראת "מחלות אוטואימוניות" כי לא מצאתי עקומה:

תחילה, כדי לקבל קנה מידה - 22 מליון איש באמריקה חולים במחלות עורקים ולב ו-9 מליון איש חולים בסרטן. ולעומת זאת, לפי ההערכות שהצלחתי למצוא 24.5 מיליון אמריקאים חולים כיום במחלה אוטואימונית זו או אחרת – קרוהן, לופוס, טרשת נפוצה, סוכרת מסוג 1 ועוד כמאה ביטויים שונים של אותה תופעה – הגוף נלחם נגד עצמו.

מספר חולי הסוכרת מסוג 1 בארה"ב עלה פי 5 בארבעים השנה האחרונות וגידול דומה נצפה גם בלופוס ומחלות אוטואימוניות אחרות. לכל ברור שיש גורם סביבתי (תזונה מישהו?) הגורם למגיפה.

ועקומה אחרונה שהיא תוצאה של כל העקומות שהראינו – הוצאות הבריאות לנפש בארה"ב עלו פי 3.2  (בדולרים של 2009) מ-2500$ לשנה ל-8000$ לשנה. לשם השוואה ההוצאות על מזון היו ונשארו כ-3000 דולר לשנה. כן, תושבי ארה"ב שהוציאו סכום דומה ב-1980 על מזון ועל רפואה, מוציאים כיום פי 2.5 על רפואה מאשר על מזון. הנה מה שהחלטה של פוליטיקאים יכולה לחולל.

לכל מי שעיניו בראשו ברור שדרושה רוויזיה מוחלטת בהמלצות התזונה הממשלתיות ובחשיבה שלנו לגבי מחלות. המספרים הנ"ל מהווים, בנוסף לכתם ענק על חסידי פירמידת המזון, גם עדות לכישלון הטוטאלי של הרפואה לספק בריאות לאוכלוסיה. עליה של פי 2.5  בהוצאות רפואה שתוצאתה היא עליה מטאורית בתחלואה?!

למי שקורא את הבלוג הזה בצורה סדירה התשובה ברורה – צריך להפוך את הפירמידה על ראשה. חזרה לתזונה תואמת אבולוציה. הנה הפירמידה שהייתה מתפרסמת אם צ'רלס דארווין היה עומד ברשות הוועדה במקום סנטור מקגוורן. 

למי שעדיין סומך על עצות של רופאים ודיאטנים מוסמכים בקשר לתזונה אני מגיש את הציטוט הבא של צ'רצ'יל:

"Men occasionally stumble over the truth, but most of them pick themselves up and hurry off as if nothing ever happened"

אני מקוה שלפחות לחלק מכם זה לא יקרה.

שנהיה בריאים

מיקי

מקורות: את הסיפור של פירמידת המזון ניתן למצוא בספרו של Gary Taubes שנקרא Good Calories Bad Calories ואשר סקירה שלו ערכתי באחד מהפוסטים הקודמים בקפה דהמרקר. רובם של יתר הנתונים נלקחו מאתרי אינטרנט של משרד החקלאות האמריקאי ו CDC.